מצבם של ניצולי השואה בישראל

מספרם של ניצולי השואה החיים בקרבנו הולך ומתמעט מדי שנה. על רקע הנתון הזה אפשר להבין עד כמה נחוץ וחשוב לשפר את התנאים ורמת החיים של הניצולים בשנותיהם האחרונות. מעבר לעובדה שמדובר באוכלוסייה מבוגרת, שלה בעיות אופייניות, ניצולי השואה סובלים מבעיות אחרות היחודיות להם. לעיתים ניכר כי על אף היותם של שרידי השואה חלק בלתי נפרד מההיסטוריה של העם היהודי וממדינת ישראל, הם אינם זוכים להתעניינות מספקת בכל הנוגע לצרכיהם המיוחדים.

מספרם של ניצולי השואה בישראל

במחקר שערכו ג'ני ברודסקי ופרופסור סרג'יו דלפרגולה על ניצולי השואה בישראל הם מעריכים כי בשנת 2003 חיו בישראל 326,900 ניצולי שואה. מספר זה כולל את הניצולים מאירופה בלבד. אם לוקחים בחשבון את הניצולים מאגן הים התיכון, המספר עולה ל-429,600 איש. לנתונים המספריים הללו מצטרפים עוד 14,600 ניצולים שנולדו בשנת 1945.

יש לציין כי רוב היהודים שעזבו את ברית-המועצות לשעבר בין השנים 1989 ל-2003 נקלטו בישראל. רבים מהם ניצולי שואה, שמצבם הכלכלי קשה והם נזקקים לסיוע סוציאלי רב.

מצבם של ניצולי השואה בישראל

מהמחקר עולה כי בשנת 2003 חיו 75,200 ניצולי השואה, שמוצאם באירופה, מתחת לקו העוני. בקרב כלל הניצולים, מספרם של אלו שחיו מתחת לקו העוני הסתכם ב- 98,800. 176,000 ניצולי שואה, ובכלל זה ניצולי אגן הים התיכון חיו מתחת לקו העוני או קרוב לו. מספר הניצולים שסובלים הן מקרבה לקו העוני והן מבעיות בריאותיות, פיזיות ו/או נפשיות והן מבעיות בתחזוקה ובחימום ביתם הגיע ל- 124,600.

סוג הבעיה
מספר יוצאי בריה"מ לשעבר	מספר יוצאי אירופה בלבד	מספר ניצולי השואה (כולל יוצאי אגן הים התיכון)
מתחת לקו העוני	50,000	75,200	98,800
מתחת לקו העוני או סמוך לו	89,000	137,300	176,100
מתחת לקו העוני או סמוך לו + בעיות בריאות ו/או דיור*	57,000	94,800	124,600
המספר הכולל של ניצולי השואה	118,000	326,900	429,600

כיצד משפיעה המצוקה הכלכלית על ניצולי השואה בישראל

ממחקר שערכו איילת ברג –ורמן וג'ני ברודסקי בשנת 2004 בנושא השפעת המצוקה הכלכלית של הזקנים על תנאי חייהם עולה כי 86,000 ניצולי שואה, לרבות יוצאי אגן הים התיכון, אינם יכולים להרשות לעצמם הוצאות על ביקורים או טלפונים לילדיהם. 107,000, המהווים 25% מכלל הניצולים נאלצים לבחור בין קניית מזון לבין קניית מוצרים חיוניים אחרים כגון תרופות. 34% מקרב ניצולי השואה בישראל נזקקים לעזרה בחימום דירתם בחורף.

סוג הבעיה
המספר המשוער של ניצולים יוצאי אירופה	שיעור הניצולים יוצאי אירופה	מספר הניצולים המשוער (כולל יוצאי אגן הים התיכון )	שיעור הניצולים (כולל יוצאי אגן הים התיכון)
אינם יכולים להרשות לעצמם הוצאות של ביקורים או טלפונים לילדיהם	52,300	16%	86,000	20%
צריכים לבחור בין קניית מזון לבין קניית מצרכים בסיסיים אחרים, כגון תרופות	81,725	25%	107,400	25%
זקוקים לעזרה בחימום דירתם בחורף	104,600	32%	146,000	34%

ניצולים הזקוקים לסיעוד

לנוכח הגידול במספר הפונים לקבלת סיוע בשנים האחרונות ולנוכח התופעה הטבעית של הזדקנות הניצולים, ערך הג'וינט – מכון ברוקדייל, באוקטובר 2003, מחקר שנועד לתת אומדן על היקף האוכלוסייה הנזקקת בשנים הקרובות. המחקר בוצע בהתאם לבקשת אנשי הקרן לרווחה לנפגעי השואה בישראל.

אומדן הניצולים הזכאים לשירותי סיעוד ברמה של 150% (כלומר: תוספת שעות סיעוד מהקרן)

שיעור הזכאים ל-150% גמלה	זכאי גמלת 150%	סה"כ ניצולים בקהילה	שנה
4%	10,600	265,100	2002
4.3%	10,700	250,900	2003
4.6%	10,800	237,300	2004
4.8%	10,800	223,700	2005
5.2%	10,800	208,900	2006
5.5%	10,600	195,000	2007
5.8%	10,500	180,600	2008
6%	10,100	166,500	2009
6.3%	9,600	152,500	2010
7.6%	6,700	88,200	2015
9.1%	3,900	42,700	2020

ניצולים המאושפזים במוסדות פסיכיאטריים

בינואר 1999 היו מאושפזים בבתי חולים פסיכיאטריים 725 ניצולי שואה – כך עולה מעדותו של ד"ר זאב קפלן לפני הוועדה הציבורית לבדיקת מצבם של חולי הנפש ניצולי השואה המאושפזים בבתי-חולים לחולי נפש בישראל (ועדת-בזק). על פי דו"ח הוועדה הציבורית הנ"ל: 377 ניצולי שואה מאושפזים בבתי חולים ממשלתיים; 337 ניצולים מאושפזים בבתי חולים פרטיים, ו- 11 ניצולי שואה מאושפזים בבתי חולים ציבוריים וקופת חולים.

התפלגות הגילאים של חולי נפש ניצולי שואה המאושפזים לפי מספרם והאחוז היחסי בקרב כלל הניצולים המאושפזים

גילאים של ניצולי השואה המאושפזים	מספר אנשים	אחוז מכלל הניצולים המאושפזים
ניצולי שואה עד גיל 59	97	12%
ניצולי שואה בגילאים 60 עד 69	342	40%
ניצולי שואה בגילאים 70 עד 79	291	34%
ניצולי שואה בגילאים 80 עד 89	100	12%
ניצולי שואה בני 90 ומעלה	13	2%

מן הנתונים הללו עולה כי כ- 50% מכלל ניצולי השואה המאושפזים במוסדות פסיכיאטריים הינם בני 70 ומעלה.

רוב המטופלים המאושפזים הם יוצאי ברה"מ לשעבר (221), פולין (158) ורומניה (271). משלוש מדינות אלה הגיעו מרבית הניצולים (כ-80%) שאר המטופלים מקרב ניצולי שואה הם מארצות האחרות, כאשר הקבוצה הגדולה ביותר מונה 33 ניצולי שואה שהגיעו מצ'כוסלובקיה. משך השהייה במוסדות לחולי נפש מתפלג באופן הבא: אישפוז לתקופה של עד שנה – 18%; 15-2 שנה – 49%; יותר מ- 15 שנה – 26%. מן הנתונים עולה כי הרוב המכריע של ניצולי השואה המאושפזים, מאושפז לתקופות של למעלה משנתיים.

רוב המטופלים ניצולי השואה הנמצאים בשנות השישים לחייהם הינם חסרי משפחה או כל רשת חברתית אחרת שתתמוך בהם ותסייע להם. המאושפזים ניצולי השואה סובלים בדרך כלל משילוב של מצוקות גופניות, מנטליות, פסיכולוגיות וסוציאליות ולחלקם אף נכויות תפקודיות.

כבר בשנת 1991 העיר מבקר המדינה על הטיפול הלקוי בחוסים והצביע על היעדר פיקוח נאות על עבודתם של האפוטרופוסים. לטענת המבקר, יש צורך להדק את הפיקוח על האפוטרופוסים כדי לוודא שהם פועלים לטובת החוסים ולמנוע ניצול לרעה של החוסים, הזנחתם ואי-סיפוק צורכיהם. בביקורת שנערכה באוגוסט 2001 עלה שהליקויים לא תוקנו. ועדת-בזק הגישה המלצות לפתרון הבעיה, אך עד מועד סיום הביקורת הן לא יושמו.

במאי ובדצמבר 1999 פנתה מנכ"לית משרד המשפטים למנכ"לים של משרדי האוצר, העבודה והרווחה ומשרד הבריאות והפנתה את תשומת לבם לממצאי ועדת-בזק ולהמלצותיה. היא ציינה כי לא נעשה דבר ליישום המלצות הוועדה. בפברואר 2001 הודיע משרד האוצר למנכ"לית משרד המשפטים כי הטיפול בנושא הועבר לסגן הממונה על התקציבים באוצר. בבדיקה שנערכה במשרד האוצר לא נמצאו כל מסמכים המעידים שמשרד האוצר החל לטפל בנושא.בתשובת משרד האוצר למשרד מבקר המדינה בינואר 2002 הוא הודיע כי "גם אם היתה הסכמה על התוכנית, לא ברור מניין יימצא התקציב הניכר ליישומה".

לדברי אריה ברנע, לשעבר יו"ר ארגון "לפיד" להנחלת לקחי השואה, כמעט כל השקעתה של מדינת ישראל בניצולים המאושפזים במוסדות פסיכיאטריים היא ברמה של "תחזוקה בסיסית" כלומר: בעיקר מזון ותרופות. אשר לניצולים המאושפזים שנים רבות - לא נעשה ניסיון אמיתי לשקם אותם ולהחזירם לקהילה. רוב המאושפזים אינם זוכים לשום "מותרות" כמו למשל: מכשיר טלוויזיה בחדרם, שיכלו להקל במעט על סבלם המתמשך.

סמנכ"ל לכלכלה וביטוח בריאות במשרד הבריאות, שושי טרוים רפאלי, מסרה בינואר 2007 את הדברים הבאים: "משרד הבריאות מנסה לסייע לניצולי השואה באמצעות ועידת התביעות במיצוי זכויותיהם של המאושפזים בבתי החולים הפסיכיאטריים, לקבלת הרנטה מגרמניה, לאותם מאושפזים שלא מקבלים פיצוי משום ארגון הקשור במתן פיצויים לניצולי שואה (הקרן לעובדי כפיה, הקרן לרווחה לנפגעי שואה, ממשרד האוצר) וזאת על פי חוק נכי הנאצים תשי"ז.

"אנשי ועידת התביעות החלו בטיפול בתיקיהם של מאושפזים בבית החולים שער מנשה בו אותרו כ- 45 מאושפזים שבעבורם ניתן להגיש תביעה לקבלת רנטה מגרמניה או מגורם אחר. כשיסיימו עבודתם בבית החולים הנ"ל, יעברו נציגי ועידת התביעות לשאר בתי החולים ברחבי הארץ, להמשך בדיקת התיקים".

אומדן אוכלוסיית הניצולים ותחזית עד לשנת 2020

מהמחקר שערך הג'וינט - מכון ברוקדייל באוקטובר 2003 ניתן לראות בבירור ירידה משמעותית במספר הכולל של הניצולים. הוא מגיע ל-167,000 איש בשנת 2010, ול- 49,000 בשנת 2020.

מספר הניצולים בני 65+ נאמד בכ- 258,000 איש בסוף שנת 2002, המהווים 40% מאוכלוסיית בני 65+ בארץ. בשנת 2010 יגיע שיעור הניצולים ל-23% מכלל בני 65+ בארץ, ובשנת 2020 ל- 5%.

חשוב לציין שאוכלוסיית הניצולים הולכת ומזדקנת ולפיכך צפוי גידול במספר הניצולים בני 80+ , אשר יגיע לשיא בשנת 2008.

+80	75-79	70-74	65-69	60-64	עד 59	סה"כ	שנה
71,000	70,200	61,000	56,400	14,600	5,800	278,900	2002
71,000	72,100	52,000	49,900	14,300	3,100	265,000	2003
78,400	67,00	48,700	43,300	14,600		252,000	2004
80,100	63,900	50,500	32,400	11,600		238,600	2005
83,500	56,300	51,700	23,900	8,600		224,100	2006
84,500	52,900	52,300	14,400	6,000		210,100	2007
87,600	45,200	45,900	14,000	3,200		195,900	2008
84,400	42,200	39,500	14,100			181,300	2009
82,500	43,700	29,500	11,100			166,800	2010
63,900	24,800	10,000				98,700	2015
40,700	8,400					49,100	2020

מקורות:
ספרים, מחקרים ודוחות

* מסמך רקע לישיבה בנושא – יחסה של מדינת ישראל לניצולי השואה (מוגש לוועדת העליה הקליטה והתפוצות – כתיבה נעמי מי-עמי, עובדת מחקר ומידע – 19.7.05)

* ג'ני ברודסקי ואחרים, ניצולי שואה בישראל: צרכים לטיפול סיעודי בבית בהווה ובעתיד , ג'וינט – מכון ברוקדייל, ירושלים 2003.

* מבקר המדינה, דוח 52ב' לשנת 2001, 2002.

* מסמך רקע בנושא – פיצויים ותשלומים אחרים להם זכאים ניצולי שואה בישראל (מוגש לחה"כ קולט אביטל – כתיבה: ורד ישולה עוזרת מחקר ומידע – מאי 2001)

* פניה לשושי טרוים רפאלי, סמנכ"ל לכלכלה וביטוח בריאות במשרד הבריאות, מיום 17.1.07